שלושה קידושים לשבת- דף מקורות ללימוד משותף

הוסף לסידור שלי

קטע זה מכיל דף לימוד העוסק בהשוואה בין הקידוש המסורתי לליל שבת לבין שני טקסטים ספרותיים אישיים, בהם מובאת מעין גרסה חלופית אפשרית לקידוש המסורתי מבחינת התוכן הרעיוני שלהם. דף מקורות זה יכול לשמש גם לצורך הוספת קטעים אישיים ומשפחתיים לטקס הקידוש המסורתי.

 

לצד קידוש ליל השבת נלמד שני קטעים ספרותיים המהווים מעין קידוש מודרני, אישי. דרכם נעסוק ברגע הכניסה לשבת ובקבלת הקדושה.

 הקידוש הוא טקסט של מעבר, של כניסה מהחול אל הקודש, של קבלת הקודש על ידי האדם.

מה מכיל הטקסט של הקידוש שמאפשר לנו את המעבר אל השבת?

את מה הקידוש מזכיר לנו? ומהו מספר לנו על עצמנו?

קידוש ליל שבת

יום הַשִּׁשִּׁי: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:

וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:

[סַבְרִי מָרָנָן:] בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

מן הסידור, בקבלת שבת

אפשר לראות בטקסטים של פנחס שדה וברטולט ברכט (כמו גם טקסטים אחרים) הצעה לקידוש שונה של השבת, קידוש שרואה בשבת צורך אנושי, פסיכולוגי וחברתי.

מהו המבט האחר, שאפשר למצוא בטקסטים אלו, ביחס למשמעותה של השבת עבור האדם, והחשיבות של קידושה של השבת על ידי האדם?

יהי הכל / ברטולט ברכט (תרגום לעברית: נתן זך)

שַׁיָּךְ לְכֹל שֶׁיּוּכַל לְהֵיטִיב עִמּוֹ
הַיֶּלֶד לָאִשָּׁה הָאִמָּהִית – לְמַעַן יִגְדַּל;
הָעֲגָלָה לָעֶגְלוֹן הַטּוֹב – לְמַעַן יִנְהַג בָּהּ הֵיטֵב;
וְהָאֲדָמָה לַמַּשְׁקִים אוֹתָהּ מַיִם – לְמַעַן תִּתֵּן פִּרְיָהּ בְּעִתּוֹ.

ברטולט ברכט, (תרגום: נתן זך), יהי הכל, מתוך המחזה: מעגל הגיר הקווקזי

© זכויות יוצרים שמורות למחבר ולאקו"םhttps://www.acum.org.il

הנשמה מבקשת את השבת

"אלוהים, אומרת הנשמה מתוך התוהו ואינות בראתי. בים הראשון האירות אותי כדי שאראה את עצמי, והבדלת בין החושך לבין האור שבי. ביום השני בראת את שמי הכחולים ואת געגועי. ביום השלישי בראת את אדמתי ואת הפרחים היפים של אהבתי. ביום הרביעי בראת את הכוכבים הרחוקים, אשר בתוכם, בודדה אבל לא אובדת (כי שום דבר, בהיותו בתוכך אינו אובד) אני שרויה. ביום החמישי בראת את המפלצות ואת הדגים המוזרים של חלומותי. ביום השישי שיוית לי (על ידי מסות מכאיבות) את דמותי כנשמת אדם, והעמדתני, יחידה ועירומה לפניך. עכשיו כלה היום השישי. עכשיו כלה היום השישי, עכשיו בא הלילה. עכשיו הגיעה איפא העת שתתן את יום השבת, אלוהים! תן נא לי את השבת. תן נא לי, אבי שבשמים, את שבת השבתות.”

פנחס שדה, החיים כמשל 2010 (1958), עמ' 420, הוצאת שוקן



בבקשה, דרג פוסט זה

כללי 7
דתיות 5
רענן 5

השארת תגובה